סרנדה לחלון ממול

מישהו שומע שם מחוץ לחלון חדר השינה?
אנחנו קרובים שני מטר ובמרחק עולם או שניים, 
בעיקר תקועה
בין שאכטה לשאכטה העשן סביב פניי קפא, 
הוא מדגדג לי באף 
מכביד על ריאותיי 
וממסך בין עינינו.

לעיתים אשתגע ואנפנף אותו מעלי 
רק כדי לגלות שהחדר 
אפוף בו כולו.
ואז אוותר וארדם בו 
כשהוא עוטף אותי כמו שמיכה 
חמימה, קלילה
וחסרת טעם.

הפחד נע בחלום בין המזרון לדלת.
בין מה שמתחתיו לבין מה שמבעד.

הבוקר מלא הבטחות
שהערב לא, שהיום כן
ואמשיך לישון 
עוד רגע עוד שעה
בתוך השמיכה.