כשהייתי בת 6 כתבתי את הטקסט הראשון ביומן שלי לבד,
"היום הלכנו לשדה וקטפתי המון פקאנים" בליווי ציור.
היום , אחרי 18 שנה, הדף הזה עדיין מעלה בי חיוך.

כשהייתי בת 14, בגיל שנורא כועסים על כולם,
כתבתי את הדף הראשון שזרקתי בכוונה "היום אין כאן אף אחד".
גם עכשיו הוא קצת כואב לי בבטן.

בגיל 16, כתבתי את התסריט הראשון שלי.
כשאני קוראת מתוכו "ואתה בכלל תמנון!"
זה מצחיק אותי כל פעם מחדש.

בגיל 20 כתבתי על מטוס בדרך לתאילנד את העמוד הראשון ביומן המסע
"כל מה שיכל להשתבש השתבש, ועדיין אין מאושרת ממני על כל המטוס הזה",
המשפט הזה כל כך חזק בקלילות בו בשבילי, שהוא מוריד ממני משקל היום.

כל טקסט שיוצא מאיתנו, כל משפט או לפעמים אפילו מילה הופכת מרגשית לגשמית,
מהתודעה לפיזית, היא מקבלת בשר ודם-
דיו חרוט על דף.

זו לא רק ההתרגשות שפועמת בקצות האצבעות שלי רק מלהקליד את כל זה שוב.
כל טקסט שהוא שלך מלמד אותך עוד שיעור קטן על מי שהיית ומה שאתה היום. 

אין מתנה יותר יפה להעניק לאדם אחר מאשר ההזדמנות להעניק לעצמו את פרי יצירתו שלו.

אין שיעור יותר יפה מהשיעור שנלמד את עצמנו בקריאת הטקסט שלנו.

האם אתם רוצים להעניק להם רגע של הוכרה עצמית?
אולי רגע של צחוק שטומן בחובו חוויות מהאירוע שלכם?

בין אם זה בסדנאת כתיבה פרטית, ליחיד/ לזוג/ לקבוצה,
ובין אם תרצו להוסיף סדנאת כתיבה לאירוע שלכם אשמח להתאים לך באופן אישי סדנא ייחודית.